ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים. המקווה משמש גם לטבילת כלים שנקנו מגוי, וכן מהווה חלק מתהליך הגיור היהודי.

בתקופת בית המקדש, כשהיו נוהגות הלכות טומאה וטהרה, היו טובלים במקווה גברים, נשים, כלים ובגדים כדי להיטהר מטומאות שונות. כיום השימוש העיקרי במקווה הוא לטבילת אשה נידה כחלק מהלכות טהרת המשפחה וכן לטבילת כלים חדשים שנקנו מגוי. עבור גברים אין בימינו חובה הלכתית לטבול, אך מקוואות גברים נפוצים בקרב הקהילות הדתיות לשם קיום טבילת מנהג, וכן לשם עלייה להר הבית.

ב"יצחק ירנן" קיימים מקווה לגברים ולכלים בלבד. (מקור: ויקיפדיה)